מתח היא תגובה של הגוף שלנו באותו רגע שאנחנו נכנסים למצב הישרדותי, זה קורה לנו באותו רגע שאנחנו באי ודאות, איננו יודעים מה תהיה התוצאה של הפעולות שלנו או של אחרים מולנו, אנחנו לא יכולים לצפות מראש את המתרחש.

אם לרגע נצלול לעומקו של עניין וננסה להבין מהו אושר – האם זהו מצב? תכונה? רגע? מטרה? ככמות האפשרויות כמות התשובות מסתבר שמאד קשה להגדיר מהו אושר ובשנים האחרונות זכתה המילה הזו ולמחקר מדעי מקיף בניסיון לפצח את החידה הזו ולהבין באופן יותר מושכל את מושג האושר. אנסה בדרכי שלי להביא את תפיסת עולמי לגבי מהות האושר

הרבה פעמים אני נשאל על ידי המטופלים שלי כאשר הם שומעים שאני מטפל זוגי כבר שנים רבות: "תגיד לאור ניסיונך הרב האם קיימת נוסחה לשימור הקשר הזוגי?" אני מוצא את עצמי עונה להם שכל זוג יש לו את הדינמיקה שלו אך כן, יש נוסחה לשימור הקשר הזוגי בעיני. אני מסתכל על הזוגות שפגשתי ואלו שאני פוגש ואני מאמין באמונה שלמה כי קיימת נוסחה לשימור הקשר הזוגי

מי באמת זוכה לקבל את התואר "חברות אמת" או "חבר נפש"? חברות אמיתית ועמוקה היא אותה מערכת יחסים שמבחנה האמיתי הוא בזמן קושי בזמן מצוקה. חברות אמיתית נבחנת בנכונות לגייס את הפניות שלי בזמן קושי של האחר

אם תשאלו אנשים בכל העולם ללא הבדל בין דת גזע ומין את השאלה הבאה? מהו הדבר שאתם שהייתם רוצים יותר מכל לקבל מ ההורים שלכם בני או בנות הזוג שלכם או מהילדים שלכם. התשובה האולטימטיבית שאותה תקבלו לא תהיה כסף, לא תהיה רכוש, לא תהיה תנאי מחיה יותר נוחים , לא אף אחד מן המתנות החומריות הללו . קרוב לוודאי שהתשובה האוניברסלית תהיה לקבל או לתת חיבוק  מה יש בכוחו של חיבוק להיות כה משמעותי בחויה האנושית ? נראה שהקשר חוזר רחוק רחוק לאבולוציה הביולוגית ש כולנו כיצורים יונקים אשר טבוע בהם היצר הבסיסי להגנה על הילדים ואכן החיבוק הוא קודם כל מהווה סוג של הגנה בו המבוגר כאשר הוא מחבק את התינוק על ידי החיבוק הוא משדר: אתה יכול להרגע להרגיש בטוח אתה בידיים שלי ולא יאונה לך כל רע ואנחנו יכולים לראות זאת בבירור כאשר התינוק נלקח על ידי בן אדם זר שהתינוק אינו מזהה הוא פורץ בבכי וכשהוא מוזר לידי האב או האב התינוק נרגע כאשר מתרחש תהליך החיבוק המוח האנושי מפריש הורמונים הנקראים גם הורמוני האושר דופמין ואוקסיטוצין המייצרים תחושה של רוגע בטחון ושלווה הכמיהה הגדולה של כל אחד מאיתנו היא להרגיש עטוף ומוגן קודם כל על ידי הדמות ההורית שלנו ולאחר מכן על ידי בן ובת הזוג שלנו. חיבוק שכזה מבטא תחושת אינטימיות גבוהה ונותן לצד השני אישור על קרבה ועוצמה במערכת היחסים. המחווה הבלתי מילולית הזו בה שני אנשים מבטאים את הקרבה, אהבה זה לזה מתפרשת על ידי היצור האנושי כאות וכהצהרה ללא מילים: את/ה מאד משמעותי/ת עבורי . אתה חשוב ויקר לי והדרך הכי עמוקה להביע קרבה זו אליך היא על ידי נתינה או קבלת חיבוק אין מחווה יותר עוצמתית ממחוות החיבוק ולראיה כאשר נשאל אדם אשר איבד מישהו יקר לו "מה היית רוצה לעשות לאמר לאדם הזו עם לכתו מן העולם" התשובה שחוזרת על עצמה היא : הייתי רוצה לאמר לו/ה עד כמה אני אוהב אותו/ה ולחבק אותו.ה חיבוק חם. בואו נזכור שלא נכון לחכות עם החיבוק עד סופם של החיים בוא נעצים את החיים בכל רגע ונעניק מעצמנו בכל הזדמנות את הויטמין הנפשי החשוב מכל הלא הוא החיבוק.

סליחה טעיתי ..... שתי מילים כל כך משמעותיות .שתי מילים אשר יכולות לסיים סכסוכים ומריבות ולהעלות שוב חיוך על פנינו. שתי מילים אשר יכולות להציל מערכת יחסים מלהתפרק. שתי מילים.... ובכל זאת הן כל כך לא פשוטות להיאמר. מסתבר שלהתנצל זהו מאבק פנימי שאינו פשוט כלל. מה הגורם לכך שכל כך קשה לנו להתנצל ? מה הגורם לכך שלחלק מאיתנו "שווה" לאבד מערכות יחסים ולא לאמר את שתי המילים ..... מילות הקסם התשובה לכך נעוצה באגו שלנו. האגו שלנו עובד שעות נוספות, לקחת אחריות ?להודות בטעות? נראה פשוט ? ממש לא! חלק גדול מאתנו עסוק בלהצדיק את ההתנהגויות שלו/ה כי ה"אגו" לא נותן לנו מנוח. אנחנו עסוקים להפגע בלהיות צודקים, להאשים אנשים אחרים בטעויות שלנו. ולמה האגו מנצח? כי בפנים בפנים אנחנו מרגישים כמו ילדים קטנים חסרי בטחון ועם דימוי עצמי נמוך. מי שהדימוי העצמי שלו מספיק חזק לא יחוש כל איום בהתנצלות ולא ירידה במעמדו מי שהדימוי העצמי שלו מספיק חזק לא יחוש כל קושי בלקיחת אחריות על טעות שנעשתה וידע להתנצל בפני האחר מתוך כבוד עצמי. טבע האדם הוא להתגונן ולתקוף כשאנו חשים מאוימים בזה אנחנו לא שונים מכל בעל חיים אחר בטבע אולם לקחת אחריות על הטעויות שלנו ולהתנצל זו גדולה פוטנציאלית הקיימת אך ורק בבני האדם. בזה מותר האדם מן הבהמה ביכולת לחיות על פי ערכים ולא רק על פי דחפים ואינסטינקטים. זהו ניצחון של האדם על הגאווה העצמית. אני מזמין את כל אחד מן הקוראים שלי לתרגל את אמנות ההתנצלות לא ליפול למלכודת הקרבן והמסכן אלא לקחת אחריות וגם אם אתה משוכנע שאתה "צודק" מול האחר, זה הרגע לנשום אויר ,לקחת נשימה ארוכה ולקבל אחריות לטעויות שנעשו על ידינו ולהתנצל עליהן. מקסימום זה פשוט יעבוד!!!

ג'ובראן חליל ג'ובראן בספרו "הנביא" כותב: עת נותן אתה מקבל אתה יותר משפט פשוט לכאורה אך נושא בקרבו מסר ענק לכולנו על משמעותה של נתינה המחקר הפסיכולוגי מוכיח כי אחד הגורמים המשמעותיים לתחושת אושרו של האדם היא הנתינה לאחר עת מתרחשת הנתינה לאחר מתחולל תהליך עצום של הרחבת הלב ונתינה לעצמנו. מהי אותה פעולת הנתינה ומדוע יש לה את ההשפעה הקסומה הפסיכולוגית שלפעמים אנו מרגישים בשיכרון חושים ממש מה גורם לאנשים להתנדב בארגונים שונים כגון בני ברית ליונס רוטרי ולהשקיע עצמם בנתינה בלתי פוסקת כאן אני ממש חושב כמו חליל גובראן עת נותן אתה מקבל אתה יותר הנתינה נותנת לנו סיפוק רב הנתינה מעלה את הדימוי העצמי בעיני עצמנו הנתינה זוכה להערכה על ידי הסביבה בה אנו חיים הנתינה מספקת את הצורך של כולנו להרגיש משמעותי. את הצורך למצוא ערך ומשמעות בכל פעולה שאני עושה ולא סתם "להעביר" את הזמן בפלנטה הזו. זהו הדחף הבלתי מוסבר דיו בדבר הצורך לתרום ולהתנדב לתת לזולת אותו אני בכלל לא מכיר. שכן פעולת הנתינה היא פעולה אשר מוציאה משהו מעצמנו לכיוון אחר כלשהו פעולה זו ממלאת אותנו בסיפוק ענק כאילו קבלנו ציון 100 במבחן שהיה מאד חשוב לנו להצליח בו. הידיעה שבזכות הנתינה שלנו התרומה שלנו גרמנו לעוד אדם לחייך ולשמוח מציפה אותנו בתחושה עילאית של סיפוק ותחושת משמעות לכן הנתינה מהשורש נ.ת.ן אשר אפשר לקרוא אותו מימין לשמאל ומשמאל לימין ואנו מקבלים את אותה מילה –נתן מעידה על הנתינה החיצונית והנתינה הפנימית עת ניתן לאחר ניתן לעצמנו עת ניתן לאחר את אשר בקשנו לעצמנו נוקסם עד כמה היקום מתגייס עבורנו. לכן לסיכום כמטפל עצת זהב לי אליכם כל מה שהייתם מבקשים לעצמכם מ: בן/בת זוג, אלוהים, הורים ועוד תנו את זה קודם אתם לאחר ואז תגלו את קסמה של הנתינה כפל כפליים כמה תחזור אליכם הנתינה אשר נתתם ובגדול! נסו זאת עם קריאתה של כתבה זו ותיווכחו בעוצמתה של הנתינה ובמידי

וכאן אני מגיע אל הפרשה המופלאה של השבת "לך- לך מארצך , ממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" כל הפסיכולוגיה מרוכזת בפסוק אחד מדהים בעוצמתו. כל שינוי מחייב פרידה מהמוכר והידוע, כל שינוי הוא עזיבה של אזור הנוחות אשר מופיע בפסוק זה בשלוש רמות עומק מארצך ממולדתך ומבית אביך הכי קשה לוותר על הרגלים, תפיסות עולם, אמונות אשר הושרשו בנו בבית בו גדלנו , לחלקן אנו מודעים ולחלקן הגדול איננו מודעים כלל ברגע שאין אנו מודעים לאמונות אלו הופכות הן להיות ה"מנהל" שלנו ואנחנו "העבד" שלהן אין לנו שליטה אין לנו בחירה שכן חלק מן האמונות הללו ותפיסות העולם יכול להתאים לנו גם כיום וחלק לא. פיתוח מודעות עצמית מאפשר את תהליך הבחירה מתוך מקום ער ובודק . כמה עוצמתי הוא הפסוק הנפתח ב "לך-לך" דהיינו אדם חייב ללכת קודם כל אל עצמו, אל ישותו הפנימית, אל זהותו ולהבינה היטב כדי שיוכל להיות בשל לייצר שינוי כלשהו בהתנהגותו מודעות עצמית איננה תנאי מספיק לשינוי אולם היא תנאי הכרחי לתחילת המסע. וכאן גם הקושי והאתגר, אינני יכול להיות מודע במקום מישהו אחר שאיננו מודע מודעות עצמית איננה מסע אלונקות בו אני יכול לסייע לחבר עייף ולשאת את האלונקה במקומו מודעות עצמית הינה תהליך פנימי עצמי שרק האדם עצמו יכול לעבור בעצמו – או שלא! כמה מובן התסכול של שתי הנשים אשר פגשתי השבוע בהיותן חסרות אונים מול אין המודעות של הצד השני. בשבת מיוחדת זו של פרשה כה עוצמתית אני מזמין את כל אחת ואחד מאיתנו לשים לב לפתח ערנות ל "לך –לך " של עצמו הקדישו לכך מחשבה ובקשו משוב מהסביבה האם קיימת התנהגות שלי אשר גורמת תסכול לסביבה ואינני מודע לה? הקשיבו למשובים והתייחסו אליהם ברצינות מבלי להדוף מבלי להתגונן או אז התחלנו כולנו את המסע הפנימי שלנו לך -לך אל הארץ הפנימית הנכונה לנו מבפנים ואני אמשיך לי במסע לעוד שבוע של צעידה בדרך במסע מרתק זה.... שבוע קסום לכולנו.....